האחין או השותפין
שבאו לחלוק את השדה וליטול כל אחד חלקו,
אם היתה כולה שווה ואין שם מקום ‘טוב’ או מקום ‘רע’,
אלא הכל אחד – חולקין לפי המידה בלבד.
ואם אמר אחד מהם: תנו לי חלקי מצד זה
כדי שיהא סמוך לשדה שלי ויהיה הכל שדה אחת
– שומעין לו,
וכופה אותו [=את אחיו או שותפו] על זה,
שעיכוב בדבר זה
מידת סדום היא.
הרמב”ם “משנה תורה” הלכות שכנים, פרק יב,
